Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 55a
הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – חַיָּיב.
Traduction
or one who engages in intercourse with an animal, whether in a typical manner or in an atypical manner, i.e., anal intercourse, and similarly a woman who engages in intercourse with an animal, whether in a typical manner or in an atypical manner, is liable. This baraita sets the minimum age for the passive male at nine years and one day.
Rachi non traduit
הבא על הבהמה בין כדרכה בין שלא כדרכה. מקרי רובע ומילי מילי קתני לה:
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: בְּאִשָּׁה שְׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת, וּבִבְהֵמָה מִשְׁכָּב אֶחָד.
Traduction
Rav Naḥman bar Rav Ḥisda taught: With regard to a woman there are two manners of lying. A woman who engages in intercourse with an animal, whether it is vaginal or anal intercourse, is liable. But with regard to a man who engages in intercourse with an animal there is only one manner of lying, i.e., vaginal intercourse.
Rachi non traduit
באשה שני משכבות. כדכתיב בה משכבי:
ובהמה משכב אחד. דהא לא כתיב בה משכבי ולענין רביעה קאמר דהאשה הנרבעת לבהמה מתחייבת אף שלא כדרכה כדרך שהיא מתחייבת בבעילת אדם דאילו בבעילת אדם לא איצטריך לרב נחמן למימר דקראי טובא ומתני' איכא ורב פפא נמי לא מצי למימר איפכא:
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אַדְּרַבָּה, אִשָּׁה דְּאוֹרְחַהּ הִיא אַמִּשְׁכָּב מִיחַיַּיב, אַמִּידַּעַם אַחֲרִינָא לָא מִיחַיַּיב. בְּהֵמָה דְּלָאו אוֹרְחָא הִיא, לִחַיַּיב עֲלַהּ עַל כָּל נֶקֶב וָנֶקֶב.
Traduction
Rav Pappa objects to this opinion: On the contrary, a woman, whose typical manner of intercourse is vaginal, is rendered liable for lying with an animal only in that manner; she is not rendered liable for something else, i.e., for engaging in anal intercourse with an animal. With regard to a man who engages in intercourse with an animal, by contrast, since it is not its typical conduct to engage in intercourse with a man, he should be rendered liable for engaging in intercourse with it through each and every orifice.
Rachi non traduit
מתקיף לה רב פפא אדרבה אשה דאורחא. בבעילה אמידעם דאורחא היא מחייב אמידעם אחרינא דהיינו שלא כדרכה לא דאין אורחה דאין הנאתה מרובה:
בהמה דלאו אורחא. לבא עליה ביאת שניהם שוין:
Tossefoth non traduit
אדרבה אשה דאורחה כו'. הא פשיטא בכולה הש''ס דבאשה מתחייב אשני משכבות דמשכבי אשה כתיב אלא רב פפא ה''ק אם יש לחלק בין אשה לבהמה איפכא הוה ליה למימר:
תַּנְיָא (דְּלָא כְּתַרְוַיְיהוּ): זָכָר בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – חַיָּיב.
Traduction
It is taught in a baraita in accordance with neither of their opinions: One who engages in homosexual intercourse with a male aged nine years and one day, or one who engages in intercourse with an animal, whether in a typical manner, or in an atypical manner, i.e., anal intercourse, and similarly, a woman who engages in intercourse with an animal, whether in a typical manner or in an atypical manner, are liable. Evidently, there is no difference between the nature of the transgression of a woman who engages in bestiality and a man who engages in bestiality in this regard.
Rachi non traduit
(תניא דלא כתרוייהו):
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: הַמְעָרֶה בִּזְכוּר, מַהוּ?
Traduction
Ravina said to Rava: With regard to one who performs the initial stage of intercourse with another male, i.e., insertion of the penis, without completing the intercourse, what is the halakha? Is he liable for engaging in homosexual intercourse?
Rachi non traduit
המערה. שלא גמר ביאתו איכא למאן דאמר (ביבמות דף נה:) זו נשיקת אבר על הנקב ואיכא למ''ד העראה זו הכנסת עטרה דהוא דבר מועט אבל יותר הוא על נשיקה מיהו גבי עריות קיי''ל (שם) העראה כגמר ביאה דכתיב בנדה את מקורה הערה וילפינן (שם דף ח.) שאר עריות מנדה בהקישא דר' יונה כי את כל אשר יעשה מכל התועבות האל הוקשו כולן זה לזה הכא מאי:
הַמְעָרֶה בִּזְכוּר – מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה כְּתִיב בֵּיהּ. אֶלָּא, הַמְעָרֶה בִּבְהֵמָה, מַהוּ?
Traduction
The Gemara comments: With regard to one who performs the initial stage of intercourse with a male, what is the question? The expression ''as with a woman'' (Leviticus 18:22) is written with regard to him, which indicates that any act that is considered an act of intercourse with a woman is also considered an act of intercourse with a man. Rather, the question is as follows: With regard to one who performs the initial stage of intercourse with an animal, what is the halakha?
Rachi non traduit
משכבי אשה כתב ביה. בזכר ומאי קא מבעיא ליה כל דמחייב באשה מחייב נמי ביה:
אֲמַר לֵיהּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ, דְּלָא צְרִיכָא, דְּהָא אִיתַּקַּשׁ לְהַעֲרָאָה דְּנִדָּה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִבְהֵמָה.
Traduction
Rava said to him: In the verse: ''And you shall not uncover the nakedness of your mother’s sister nor of your father’s sister; for he has made naked [he’era] his relative'' (Leviticus 20:19), the word he’era alludes to the initial stage of intercourse [ha’ara]. If the word he’era is not needed for the matter of the initial stage of intercourse in the context where it is written, i.e., for the prohibition of intercourse with one’s father’s sister and one’s mother’s sister, as it is not necessary in that context since the halakha of the initial stage of intercourse with regard to all forbidden sexual relations is compared by the Torah to the halakha of the initial stage of intercourse mentioned with regard to a menstruating woman, apply it instead to the matter of the initial stage of intercourse with an animal. The superfluous expression that appears in the verse concerning one’s aunt teaches that the initial stage of intercourse is considered intercourse even with regard to an animal.
Rachi non traduit
אם אינו ענין. להך העראה דכתיבא גבי אחות אמו ואחות אביו דכתיב בהו (ויקרא כ':י''ט) כי את שארו הערה אם אינו עניין לגופיה דהא אתיא בהקש דנדה ככל שאר עריות כדפרישית תנהו ענין לבהמה:
מִכְּדֵי, בְּהֵמָה מֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין הִיא, לְמָה לִי דִּכְתִיב לְהַעֲרָאָה דִּידַהּ גַּבֵּי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת? לִכְתְּבֵיהּ גַּבֵּי חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְלִיגְמוֹר חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין מֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין!
Traduction
The Gemara asks: Since one who engages in intercourse with an animal is among those who are liable to receive a court-imposed death penalty, why do I need the halakha of one who performs the initial stage of intercourse with an animal to be written in a verse concerning those who are liable to receive karet, i.e., the case of one who engages in intercourse with his aunt? Let the Torah write this halakha with regard to those who are liable to receive a court-imposed death penalty, and one would then derive this halakha concerning those who are liable to receive a court-imposed death penalty from the halakha of those who are liable to receive a court-imposed death penalty, and not from the less relevant halakha of one who engages in intercourse with his aunt, who is punished with karet.
Rachi non traduit
למה לי למכתביה להעראה דידה גבי חייבי כריתות. אחות אב ואחות אם אין בהם מיתה:
לכתבה גבי. חד מעריות של חיוב מיתה:
הוֹאִיל וְכוּלֵּיהּ קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתֵי, כְּתִיבָא נָמֵי מִילְּתָא דִּדְרָשָׁא.
Traduction
The Gemara answers: Since the entire verse about the punishment of one who engages in intercourse with the sister of his father or mother is superfluous, and comes for the sake of exposition, as this halakha is already stated in other verses (see Leviticus 18:12–13), this matter, i.e., the fact that the initial stage of intercourse is halakhically defined as intercourse, is also written in this verse for the purpose of an exposition, i.e., in order to indicate that this principle holds true with regard to bestiality as well.
Rachi non traduit
איידי דכולי קרא. דעריות אחות אמך ואחות אביך כי את שארו הערה וגו' (שם):
לדרשא אתא. ביבמות בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נד:) דהא כתיבא בכל חד וחד באנפי נפשיה בפרשת עריות באחרי מות והדר כתיב בקדושים תהיו:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמְעָרֶה בְּעַצְמוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: קְבַסְתַּן!
Traduction
Rav Aḥadevoi bar Ami asked Rav Sheshet: With regard to one who performs the initial stage of homosexual intercourse on himself, what is the halakha? Is he liable for homosexual intercourse? Rav Sheshet said to him: You disgust me with your question; such an act is not possible.
Rachi non traduit
קבסתן. צערתני ששאלתני דבר שאי אפשר:
אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? בְּקוֹשִׁי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כִּי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּמְשַׁמֵּשׁ מֵת. לְמַאן דְּאָמַר מְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת פָּטוּר, הָכָא פָּטוּר. וּלְמַאן דְּאָמַר חַיָּיב, הָכָא מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי: מִיחַיַּיב אַשּׁוֹכֵב, וּמִיחַיַּיב אַנִּשְׁכָּב.
Traduction
Rav Ashi said: What is your dilemma? With regard to doing so with an erect penis, you cannot find such a case. You can find it only when one performs this act of intercourse with a flaccid penis. And the halakha is subject to a dispute: According to the one who says that a man who engages in intercourse with a flaccid penis, with one of those with whom relations are forbidden, is exempt, as that is not considered intercourse, here too, when one does so to himself, he is exempt. And according to the one who says that he is liable, he is rendered liable here for transgressing two prohibitions according to Rabbi Yishmael; he is rendered liable for engaging in homosexual intercourse actively, and he is rendered liable for engaging in homosexual intercourse passively.
Rachi non traduit
בקושי. בקשיו של אבר:
לא משכחת. שיוכל לכופו לעצמו:
משמש מת. באבר מת בלא קושי:
למ''ד משמש מת בעריות וכו'. פלוגתא היא בשבועות בשלהי ידיעות הטומאה (שבועות דף יח.):
מחייב אשוכב ואנשכב. דתרוייהו איתנהו ביה:
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: גּוֹי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה מַהוּ? תַּקָּלָה וְקָלוֹן בָּעֵינַן, וְהָכָא תַּקָּלָה אִיכָּא, קָלוֹן לֵיכָּא? אוֹ דִילְמָא תַּקָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קָלוֹן?
Traduction
The students asked Rav Sheshet: With regard to a gentile who engages in intercourse with an animal, what is the halakha? Must the animal be killed? The Gemara elaborates: Do we need two reasons to kill the animal, namely that it caused a calamity and that it caused shame, and therefore here the animal is not killed, as while there is a calamity, as it caused a person to sin and be executed, there is no shame, as the Jewish court is not responsible for the shame of a gentile? Or perhaps one reason is enough, and an animal is killed because of the calamity it caused even if there is no shame?
Rachi non traduit
עובד כוכבים הבא על הבהמה מהו. שתסקל הבהמה על ידו גבי ישראל פרשי' במתני' תרי טעמי לפי שבאת לאדם תקלה על ידה ושלא תהא עוברת בשוק לאחר זמן ויאמרו וכו' דהיינו קלון וגבי עובד כוכבים תקלה איכא דבני נח הוזהרו על העריות לקמן בפרקין (סנהדרין דף נו.):
קלון ליכא. דרכן בכך ואין מתביישין ועוד דאקלון דידהו לא חס רחמנא:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תְּנֵיתוּהָ, מָה אִילָנוֹת שֶׁאֵין אוֹכְלִין וְאֵין שׁוֹתִין וְאֵין מְרִיחִין, אָמְרָה תּוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרוֹף וְכַלֵּה, הוֹאִיל וּבָאת לְאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָן. הַמַּתְעֶה אֶת חֲבֵירוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Traduction
Rav Sheshet said: You learned the answer to this question in a baraita: If with regard to trees, which neither eat nor drink nor smell, and nevertheless, if they are used in idolatrous rites, the Torah says: Destroy, burn, and demolish them (see Deuteronomy, chapters 7, 12), and the reason is since a calamity was caused to people by them, then with regard to one who leads another astray from the ways of life to the ways of death, all the more so he is liable to be destroyed. It can be derived from here that any item used for a transgression that renders one liable to be executed should be destroyed.
Rachi non traduit
אילנות. של אשירה דכתיב בהו (דברים י''ב:ג') תשרפון באש אמרה תורה וכו' אלמא תקלה אע''פ שאין קלון דהא אשירה לעובד כוכבים אינה קלון אלא תקלה שאף הם הוזהרו על עבודת כוכבים:
אֶלָּא מֵעַתָּה, גּוֹי הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֶמְתּוֹ תִּיתְּסַר וּמִקַּטְלָא? מִי אִיכָּא מִידֵּי דִּלְיִשְׂרָאֵל לָא אָסַר וּלְגוֹי אָסַר?
Traduction
The Gemara challenges this ruling: If that is so, in the case of a gentile who bows down to his animal, the animal should be forbidden, i.e., it should be prohibited to derive benefit from it, and it should be killed. The Gemara answers: Is there anything that is not forbidden to a Jew, but is forbidden to a gentile? Since a Jew who bows down to an animal does not render it forbidden (see Temura 29b), a gentile who does so does not render it forbidden either.
Rachi non traduit
אלא מעתה. דמשום תקלה לחודה נסקלת:
עובד כוכבים המשתחוה לבהמתו. דאיכא תקלה שהוא נהרג על ידה תתסר הבהמה לישראל בהנאה ונקטל''ה לבהמה:
איכא מידי דלישראל לא מיתסר. בהמתו בהשתחואתו דקיימא לן (תמורה דף כט.) בעלי חיים אין נאסרין מפני עבודת כוכבים דמדאיצטריך קרא למיסר נעבד לקרבן גבוה מכלל דלהדיוט שרי:
יִשְׂרָאֵל גּוּפֵיהּ לִיתְּסַר, מִידֵּי דְּהָוֵה אַרְבִיעָה? אָמַר אַבָּיֵי: זֶה קְלוֹנוֹ מְרוּבֶּה, וְזֶה קְלוֹנוֹ מוּעָט.
Traduction
The Gemara challenges that assumption: With regard to a Jew himself who bows down to his animal, let the animal be forbidden, just as it is in a case of bestiality, when the animal is forbidden and is killed. Abaye says: The cases are not the same. In this case, where one commits bestiality, his shame is great; but in that case, where one worships an animal, his shame is slight, and he will not be so disgraced if the animal is left alive.
Rachi non traduit
לישראל נמי תתסר מידי דהוה ארביעה. דאסרינן לה ומקטלא וכי איצטריך למיסר נעבד לגבוה כגון נעבד על פי עד אחד או ע''פ הבעלים דגברא לא מקטיל ואיהי נמי לא מקטלא דהא רובע ונרבע אסר להו קרא לגבוה וקשיא לן למה לי קרא ממשקה ישראל כתיב מן המותר לישראל ואוקים בנרבע על פי אחד או על פי הבעלים דגברא לא מקטיל ואיהי נמי לא מקטלא בפרק ששי דתמורה (שם):
אמר אביי זה קלונו מרובה. שיש כאן קלון שעבר על מצות קונו וקלון שגינה עצמו בדבר מגונה:
וזה קלונו. דעובד כוכבים מועט וסבירא ליה לאביי תקלה וקלון בעינן דלית ליה דרב ששת אי נמי סבירא ליה כותיה דמתוך שקלונו מרובה איכא קלון ואפילו מעובד כוכבים ומיהו מאילנות לא גמר לה:
Tossefoth non traduit
זה קלונו מרובה. פ''ה דס''ל לאביי דבעינן תקלה וקלון ולית ליה דרב ששת דמחייב בהמה הנרבעת לעובד כוכבים א''נ אית ליה אלא דס''ל מתוך שקלונו מרובה איכא קלון לעובד כוכבים ומאילנות לא גמיר ופי' דוחק דמשמע דלשנויי מילתא דרב ששת בא דמחייב אע''ג דליכא קלון לעובד כוכבים ועוד קשה היאך פשיט רב ששת מאילנות שטעונין שריפה משום תקלה לחודא הכי נמי לבהמה שרבעה עובד כוכבי' הא ודאי פשיטא דאיכא למימר משתחוה לבהמה תוכיח דאיכא תקלה לחודה ושריא כדמסיק משום דחס רחמנא אבעלי חיים וה''ה ברביעה דליכא למילף מאילנות וי''ל דהכי פשיט כי היכי דגבי אילנות השוה הכתוב של עובד כוכבים לשל ישראל אע''ג דבישראל איכא תקלה וקלון ובשל עובד כוכבים ליכא אלא תקלה לחוד ה''נ גבי בהמה יש להשוות נרבע דעובד כוכבים לנרבע דישראל אע''ג דבישראל איכא תקלה וקלון ובעובד כוכבים ליכא אלא תקלה לחודה ופריך עובד כוכבים המשתחוה לבהמתו תתסר וניקטלה משום תקלה לחודה ומשני ומי איכא מידי כו' הא לא אסרינן נרבעת לעובד כוכבים אלא כדי להשוותה לנרבעת לישראל ופריך ישראל גופיה תיתסר מידי דהוה ארביעה וכיון דנאסור נעבד דישראל משום תקלה וקלון כמו ברביעה נאסור נמי נעבד לעובד כוכבים אפילו משום תקלה לחודה ומשני זה קלונו מרובה אין ללמו' נעבד דישראל מנרבע לישראל דנרבע לישראל קלונו מרובה ונעבד דישראל תקלה איכא וקלון מרובה ליכא:
וַהֲרֵי אִילָנוֹת, דְּאֵין קְלוֹנָן מְרוּבֶּה, וְאָמְרָה תּוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרוֹף וְכַלֵּה! בְּבַעֲלֵי חַיִּים קָאָמְרִינַן, דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But with regard to trees that are used in idolatrous rites, in which case the shame of the idol worshippers is not great, the Torah nevertheless says: Destroy, burn, and demolish them. The Gemara answers: We are speaking of living animals. The halakha is different there, as the Merciful One has pity on them. Therefore, if the shame of the person is not great, the animal is not killed.
Rachi non traduit
בבעלי חיים קא אמרינן. דלא מתסרי במלתא זוטרתא:
דהא חס רחמנא. שהצריך להם ב''ד של עשרים ושלשה והעדאת עדים:
רָבָא אָמַר: אָמְרָה תּוֹרָה, בְּהֵמָה נֶהֱנֵית מֵעֲבֵירָה – תֵּיהָרֵג.
Traduction
Rava says that there is a different reason for the distinction between an animal that was worshipped and an animal with which one committed bestiality: The Torah states that because the animal enjoyed the transgression, it must be killed. This cannot be said about an animal that was worshipped.
Rachi non traduit
רבא אמר. להכי לא ילפינן נעבד מנרבע משום דלא נהנית הבהמה מעבירה וגבי עובד כוכבים הבא על הבהמה כרב ששת סבירא ליה דהא איתהניא מעבירה:
וַהֲרֵי אִילָנוֹת, דְּאֵין נֶהֱנִין מֵעֲבֵירָה, וְאָמְרָה תּוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרוֹף וְכַלֵּה! בְּבַעֲלֵי חַיִּים קָאָמְרִינַן, דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But with regard to trees that are used in idolatrous rites, which do not enjoy the transgression, nevertheless the Torah says: Destroy, burn, and demolish. The Gemara answers: We are speaking of living animals. The halakha is different there, as the Merciful One has pity on them. Therefore, an animal is killed only if it enjoyed the transgression.
תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ: ''זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ.'' מַאי לָאו,
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a resolution from the mishna to the dilemma concerning an animal with which a gentile committed bestiality: Alternatively, it is so that this animal will not pass through the marketplace, and those who see it will say: This is the animal because of which so-and-so was stoned, and its existence would shame his memory. What, is it not
Rachi non traduit
תא שמע. דתקלה בלא קלון מקטיל מדקתני במתני' תרי בבי והויא רישא משנה יתירא דקתני סיפא דבר אחר וכו' ומהך סיפא משמע דתרווייהו איכא דקתני ויאמרו זו היא היינו קלון ושנסקל היינו תקלת עבירה ומדתנא לרישא שמע מינה תקלה גרידתא דוקא נקט בלא קלון כגון עובד כוכבים דהא ליכא למימר תנא רישא תקלה וסיפא קלון למימרא דתרווייהו בעינן דהא מדסיפא שמע מינה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source